הרקע - בדיקות סקר זה בוודאי דבר חיוני, נכון?
דיון על בדיקת סקר (SCREENING) לגילוי מוקדם של סרטן הריאה נמצא הרבה בתקשורת לאחרונה. על פניו אין צורך בדיון הרי זה נראה ברור לכולם שזה הדבר הנכון לעשות. סרטן ריאה הוא בעיה רצינית בישראל (מקום שלישי ברשימת כל הסרטנים) ונמצא במקום ראשון בתמותה. ההגיון אומר שגילוי מוקדם יציל חיים. מחקרים רבים מדגימים שהשרדות מסרטן הריאה ארוכה בהרבה כאשר הגידול מאובחן בשלב מוקדם וניתן לבצע ניתוח ולהסיר אותו לפני שהוא מתפשט.
ב20 שנים אחרונות הרפואה עסקה הרבה במחקר בתחום. בוצעו מחקרים מסודרים מסוג 'מחקר אקראי' שבהם אנשים בסיכון מוגבר (דהיינו מעשנים פעילים או מעשנים לשעבר בין גיל 55-75 שנים בערך) הוזמנו להשתתף במחקר – מחצית שובצו באקראי לבדיקות סקר ע"י CT ריאות (סיטי / טומוגרפיה ממוחשבת) ומחצית בהשגחה או צילום חזה בלבד. זהו הדרך הטובה ביותר להעריך האם בדיקות סקר יעילות בגילוי מוקדם מסרטן ריאה. ס'כ עד כה פורסמו 5 מחקרים מארה"ב ואירופה ומתעתד להתפרסם מחקר נוסף אירופאי בקרוב. ס'כ יותר כ84,000 אנשים השתתפו במחקרים אלה. ניתן לשלב את התוצאות מהמחקרים בשיטת 'מטא-אנליזה' ולראות כיצד, ס'כ בדיקות סקר בעזרת CT משפיעות על תמותה, גילוי סוגים שונים של סרטן, שלב הגידול באבחנה וכו'.
מטא-אנליזה של תמותה מסרטן ריאה.
כל מחקר משוקלל לפי גודל המדגם ומספר האירועים. ייתכן שמספרים ממחקר NELSON אינם מדויקים ב100%.
לפי החישוב הנ"ל, זה ברור שבדיקות סקר מורידות את הסיכון למות מסרטן הריאה – המספר 0.81 זה ה'סיכון היחסי' למות מסרטן ריאה בקרב הנבדקים בבדיקת CT לעומת אנשים שלא עברו בדיקת סקר. דהיינו ירידה של 19% לטובת בדיקת סקר. זה משמעותי מאוד ללא ספק וזהו הבסיס לטענה שצריכים להכניס את זה לסל בריאות בישראל.
אבל מה באמת יקרה בארץ? כמה זה באמת רלוונטי לנו? המשך לקרוא…
מה שרואים משם לא רואים מכאן
בישראל אנחנו אוהבים להשוואת את עצמנו למדינות אחרות – בכלכלה, במסעדות, במדע ותרבות, ואפילו ביורוויזיון. ומה עם סרטן הריאות?
מתברר שלמרות מספר המעשנים בארץ, לסיבה לא ברורה, סרטן ריאות פחות נפוץ באוכלוסיה הישראלית. במדינות שבהם בוצעו המחקרים השיעור נע בין 33-39 מקרים ל100,000 אוכלוסיה לשנה. לפי ניתונים של משרד הבריאות, שיעור סרטן ריאה בארץ כ 22 מקרים ל100,000 אוכלוסיה לשנה (כ60%).
גם כן, במחקרים הגדולים של בדיקת סקר, שיעור הגילוי היה כ3.1% ב3-5 שנים. לעומת זאת במחקר קטן ישראלי מבית חולים 'הדסה' שיעור הגילוי היה 1.4% (כ40%).
אז נעשה חישוב פשוט מה עלול להיות תוצאת תוכנית סקר בארץ, להתחשב שמשרד הבריאות מצפה ל 10,800 איש שיתייצבו לבדיקת סקר:
אז זהו. בסופו של יום, אם המדינה תשקיע מיליונים (בערך 6מ' ש"ח בשנה לבדיקות סקר ו16 מ' ש"ח לטפל בחולים שיתגלו) מכיסו של משלם המיסים, אחרי 3-5 שנים, התוכנית 'תציל' מסרטן ריאות כ18 אנשים (79 בקרב הנבדקים לעומת 97 אם לא היו עוברים את הבדיקה). 18 – כן שמונה עשריי ותו לא. בשבילם ובשביל בני המשפחה זה בוודאי דבר טוב , אבל זה ממש טיפת מיים בים – בכל שנה ימותו 1761 אנשים מסרטן ריאות. מבחינת 'מדיניות בריאות' זה לא נראה כדאי להשקיע בזה. זו דעתי.
האם עדיין חושבים שזה כדאי? תכתבו ותעירו למטה.
יש עוד תקלות במדיניות של בדיקות סקר לגילוי מוקדם – אסביר בפוסט הבא שבעצם שאין בכלל השפעה על תמותה בסופו של יום.